לילה בתל אביב
טוען תמונה...
הדרך הלבנה נמתחת אל תוך הלילה. זה רק אני. או אולי זה אנחנו. את עוד לא מכירה אותי, לא באמת. זה לא משנה. מה שמשנה זה הדופק של העיר—תל אביב. היא מקבלת את פנינו עם החשיבה הלילית הלא-סטנדרטית שלה, אורות מנצנצים של אהבה, הפאתוס של לאס וגאס מעורבב עם הלכלוך של איזו עיר נידחת.
הראש שלי ריק. יש חפיסת קאמל על הדלפק. הקופאית מסתכלת עליי, או שאולי אני מסתכל עליה.
"באיזו שעה אמרת שהמשמרת שלך נגמרת?"
אמרתי את זה? לא. אבל הקצב של הלילה דוחף אותי קדימה. פלוס מהירות, מינוס אהבה. הלילה אנחנו חיות.
"את נראית טוב," אני אומר ומסתובב לבחורה שלידי.
"אני סשה," אני משקר. היום, אני סשה.