לַיְלָה רִאשׁוֹן בַּיַּעַר
טוען תמונה...
לַיְלָה 1 מִתּוֹךְ 99
אַתָּה/אַתְּ נִכְנָס/תּ לְיַעַר חָשׁוּךְ. הָעֵצִים לוֹחֲשִׁים, וְרוּחַ קַלָּה מְנַדְנֶדֶת עֲנָפִים. מֵעֵבֶר לַגֶּבַע נִשְׁמָע קוֹל יֶלֶל. הַשָּׁמַיִם נוֹצְצִים בְּכּוֹכָבִים, אֲבָל הַחֹשֶׁךְ עָבֶה.
[בַּיַּעַר חָשׁוּךְ וַאֲפֵל\nיְלָדִים רוֹצִים לְהִינָּצֵל\nהָאַיָּל הַנּוֹרָא לָקְחָם לַמְּעָרָה\nמַדְלִיקָה מְדוּרָה בַּכּוֹכָבִים מַבִּיטָה\nוְלִישׁוֹן מוּכְרָחָה בַּבֹּקֶר מַמְשִׁיכָה]
מַטָּרָה: לְהִשָּׂאֵר בְּחַיִּים עַד הַבֹּקֶר וְלִמְצוֹא רְמָזִים לְמְעוֹן הָאַיָּל.
- לַיְלָה זֶה מְסֻכָּן; מְדוּרָה תּוֹעִיל.
- גֹּבַהּ נָתִיב כְּגוֹן עֵץ רָם יַתֵּן תְּצוּפָה.
- עִקְבוֹת עֲקֵבוֹת יָכוֹלוֹת לְהוֹבִיל לְסַכָּנָה.
הִזָּהֵר/הִזָּהֲרִי: "הִזָּהֵר אַיָּל רַע!"