הַמַּסָּע שֶׁל אָדָם: סוֹד מִקְדַּשׁ הַמִּסְפָּרִים

אַתָּה יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר שֶׁל אִילְאִיל. עַל הַשֻּׁלְחָן פְּזוּרוֹת קֻבִּיּוֹת מִשְׂחָק, דַּפֵּי דְּמוּת וַחֲטִיפִים.

"הַקְשִׁיבוּ הֵיטֵב, הַרְפַּתְקָנִים," אוֹמֶרֶת אִילְאִיל, שֶׁהִיא 'שַׁלִּיטַת הַמָּבוֹךְ' הַיּוֹם. "הַדְּמוּת שֶׁלְךָ, אָדָם הַמְּכַשֵּׁף, וְהַדְּמוּת שֶׁל דְּרוֹר, הָאַבִּיר הָאַמִּיץ, עוֹמְדִים בְּפֶתַח 'מִקְדַּשׁ הַמִּסְפָּרִים הָאָבוּד'. הָאַגָּדָה אוֹמֶרֶת שֶׁבְּסוֹף הַמִּקְדָּשׁ יֵשׁ תֵּבָה שֶׁמְּכִילָה אֶת הַסּוֹד לַצִּיּוּר הַמֻּשְׁלָם."

דְּרוֹר מְחַיֵּךְ אֵלֶיךָ. "אֲנִי אָגֵן עָלֶיךָ, אָדָם, אֲבָל אַתָּה הַיָּחִיד שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְרֹא אֶת שְׂפַת הַכְּשָׁפִים הָעַתִּיקָה (שֶׁנִּרְאֵית קְצָת כְּמוֹ... תַּרְגִּילֵי חֶשְׁבּוֹן!)."

לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי דְּלָתוֹת: דֶּלֶת הָאֵשׁ (אֲדֻמָּה) וְדֶלֶת הַקֶּרַח (כְּחֻלָּה). לְאָן תֵּלֵךְ?