הַיַּעַר הַקָּסוּם שֶׁל אֵיזוֹפּוֹס

אַתֶּם נִכְנָסִים לְיַעַר יָרֹק וְיָפֶה, מָלֵא בְּעֵצִים גְּבוֹהִים וּפְרָחִים צִבְעוֹנִיִּים. עַל סֶלַע גָּדוֹל יוֹשֵׁב אִישׁ זָקֵן עִם זָקָן לָבָן וְעֵינַיִם טוֹבוֹת. זֶהוּ אֵיזוֹפּוֹס, מְסַפֵּר הַסִּפּוּרִים הַמְּפֻרְסָם בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

"שָׁלוֹם לָכֶם, יְלָדִים," אוֹמֵר אֵיזוֹפּוֹס בְּחִיּוּךְ. "הַיּוֹם אֲנַחְנוּ נְסַפֵּר סִפּוּר מְיֻחָד שֶׁנִּקְרָא מָשָׁל. בַּמְּשָׁלִים שֶׁלִּי, הַחַיּוֹת מְלַמְּדוֹת אוֹתָנוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג."

הוּא מַבִּיט בָּכֶם וְשׁוֹאֵל: "אֵיזוֹ חַיָּה תִּרְצוּ לִהְיוֹת בַּסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ הַיּוֹם?"