הצללים מתארכים
טוען תמונה...
השמש שקעה מהר מהצפוי, והיער המוכר של אריק הפך למבוך של צללים מעוותים. העצים נראו לפתע כמו ידיים של שלדים המנסות לתפוס אותו.
אריק ניסה למצוא את הדרך הביתה, אך הערפל הכבד בלבל את חושיו. לפתע, הדממה המקפיאה נשברה. לא ציוץ ציפורים, אלא נהמה נמוכה ומרעידה שבקעה מתוך החושך מאחוריו.
האוויר הפך קר כקרח. הוא לא היה לבד. משהו עקב אחריו, ומשהו הזה היה רעב.