המשבר הבוליביאני בקפה שפירא

השמש הבוקר בקפה שפירא הייתה שקרנית. חמימה למראה, אבל עם רוח קרירה שמגיעה מהים. יבגני רכן מעל השולחן הקטן, כוס האמריקנו שלו רועדת קלות מרוב אדרנלין.

"אתה לא מבין, חנוך," יבגני לחש בצעקה, "זה לא היה סתם סיור. זה היה בלב בוליביה. מדינה ללא מוצא לים, אבל עם הצי הכי גאה בחצי הכדור הדרומי!"

חנוך רק הנהן, מערבב את הסוכר בקפה ההפוך שלו במעגלים מושלמים. יבגני דפק על השולחן. "ואז הם הגיעו. הפיראטים."