קפה ברזילי: רגעים קטנים

אני יושב בקפה ברזילי. הריח של הפולים הקלויים מתערבב עם האוויר התל-אביבי הלח. בצד ימין שלי, אני שומע בחור שמנסה להרשים את הבריסטה בידע המוגזם שלו על קלייה בהירה.

מולי יושבת בחורה בג'קט עור שחור. היא מדברת בטלפון, היד שלה משחקת בכפית של הקפה. "למה כל כך הרבה בנות יפות באות לפה?" אני שואל את עצמי, והמחשבה הזו מהדהדת בראש שלי כמו השיר שמתנגן ברקע.

המחברת שלי פתוחה על השולחן, ריקה. העולם מתרחש סביבי, ואני צריך לבחור לאן להפנות את המבט.