הֶחָתוּל וְהָעַכְבָּר בְּשׁוּתָּפוּת

הָיָה הָיָה חָתוּל גָּדוֹל שֶׁפָּגַשׁ עַכְבָּר קָטָן. הֶחָתוּל דִּבֵּר כָּל כָּךְ יָפֶה עַל חֲבֵרוּת, עַד שֶׁהָעַכְבָּר הִסְכִּים לָגוּר אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת.

"אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן לַחֹרֶף," אָמַר הֶחָתוּל, "אֶלָּא אִם כֵּן אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת רְעֵבִים. בּוֹא נִקְנֶה כַּד שׁוּמָן לְיָמִים קָרִים."

הֵם קָנוּ אֶת הַכַּד, אֲבָל לֹא יָדְעוּ אֵיפֹה לְהַחְבִּיא אוֹתוֹ.