הַהַרְפַּתְקָה שֶׁל שַׁנְטִיקְלֶר וּפַרְטְלֶט

הָאֱגוֹזִים בֶּהָרִים הִבְשִׁילוּ, וְשַׁנְטִיקְלֶר הַתַּרְנְגוֹל אָמַר לְאִשְׁתּוֹ פַּרְטְלֶט: "בּוֹאִי נֵלֵךְ לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים לִפְנֵי שֶׁהַסְּנָאִי יִקַּח אֶת כֻּלָּם!"

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נִפְלָא, וְהֵם אָכְלוּ וְאָכְלוּ עַד הָעֶרֶב. כְּשֶׁרָצוּ לַחְזֹר הַבַּיְתָה, הֵם הִרְגִּישׁוּ עֲיֵפִים מְאוֹד (אוֹ אוּלַי קְצָת עַצְלָנִים). הֵם לֹא רָצוּ לָלֶכֶת בָּרֶגֶל.

מָה הֵם יַעֲשׂוּ?