תמונתו של דוריאן גריי: ההכרעה

דוריאן יושב מול חברו הוותיק, לורד הנרי. החדר אפוף ריח ורדים, אך האווירה כבדה. דוריאן מנסה להסביר שהוא השתנה, שהוא רוצה להיות טוב יותר. הוא מספר להנרי כיצד חס על נערה כפרית תמימה בשם הטי, ולא שבר את ליבה.

"אין טעם שתאמר לי שאתה הולך להיות טוב," אומר לורד הנרי ומחייך את חיוכו הציני. "אתה מושלם כמו שאתה. זו הייתה רק התחלה של תחושה חדשה עבורך, דוריאן. זוהי יהירות, לא טוב לב."

דוריאן מתקומם. "לא, הנרי. המעשה הזה היה טוב. אני מרגיש שהשתניתי. אני לא רוצה להיות האדם שהייתי בעבר."