פאוסט: חלק שלישי - הצללים מתארכים

אתה עומד לבדך ביער עבות, מוקף בסלעים ובצמחייה פראית. לאחר המפגש המסעיר עם גרטכן, חיפשת מקלט בטבע כדי להרגיע את נפשך הסוערת. הרוח הנשגבת העניקה לך את היכולת להביט אל תוך לבו של הטבע כמו אל לבו של חבר.

אולם, השלווה מופרת. צעדים נשמעים מאחוריך. מפיסטופלס מופיע, הורס את רגע ההתעלות בגיחוך ציני.

"ובכן," הוא שואל, "לא נמאס לך מהחיים האלה? לשבת במערות כמו ינשוף ולשתות טחב ולחות? הדוקטור עדיין דבוק בך!"

הוא מזכיר לך את גרטכן, היושבת בביתה, בודדה ועצובה, חושבת שברחת ממנה. "אהבתה אלייך עצומה," הוא לוחש, "עליך לגמול לה על כך."