הַדְּרָקוֹן הַגָּלַקְטִי וּמִפְלְצוֹת הֶחָלָל

בְּמֶרְחֲבֵי הֶחָלָל הָאֵין-סוֹפִיִּים, רִחֵף דְּרָקוֹ. הוּא לֹא הָיָה דְּרָקוֹן רָגִיל; קַשְׂקַשָּׂיו הָיוּ עֲשׂוּיִים מִמַּתֶּכֶת כְּחֻלָּה וּבוֹהֶקֶת, וּכְנָפָיו פָּלְטוּ שְׁבִיל שֶׁל אוֹר כּוֹכָבִים.

לְפֶתַע, הַחַיְשָׁנִים שֶׁלּוֹ קָלְטוּ תְּנוּעָה חֲשׁוּדָה. מֵאֲחוֹרֵי עַרְפִילִית הַסְּגַלְגַּלָּה, הִתְקָרֵב צִי שֶׁל מִפְלְצוֹת צֵל!

הָאַזְעָקָה הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ צִפְצְפָה: "סַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת! סַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת!"

מָה עַל דְּרָקוֹ לַעֲשׂוֹת?