הַיְדִי: נֵס עַל הָהָר

הַסְּתָו הִגִּיעַ, אַךְ נְסִיעָתָהּ שֶׁל קְלָארָה לָהָר בֻּטְּלָה. הִיא לֹא חָשָׁה בְּטוֹב, וְהָרוֹפֵא אָמַר שֶׁהַמַּסָּע יַזִּיק לָהּ. מַר זֶזֶמַן, אָבִיהָ שֶׁל קְלָארָה, הָיָה מְאֻכְזָב, אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל דָּאַג לַחֲבֵרוֹ הָרוֹפֵא, שֶׁנִּרְאָה עָצוּב מְאֹד מֵאָז מוֹת בִּתּוֹ.

"רוֹפֵא יָקָר," אָמַר מַר זֶזֶמַן, "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן. אוּלַי תִּסַּע אַתָּה לְבַקֵּר אֶת הַיְדִי בִּשְׁמֵנוּ? אַתָּה זָקוּק לְשִׁנּוּי אֲוִירָה."

הָרוֹפֵא הֻפְתַּע מֵהַהַצָּעָה. הַאִם עָלָיו לַעֲזֹב אֶת עֲבוֹדָתוֹ וְלִנְסֹעַ לְמָקוֹם זָר?