עַבְדֵי הַמַּלְכָּה

זֶה הָיָה לַיְלָה חָשׁוּךְ וְגָשׁוּם בְּמַחֲנֶה צְבָאִי עָנָק בְּהֹדּוּ. שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף אֲנָשִׁים וְאַלְפֵי גְּמַלִּים, פִּילִים וְסוּסִים הִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם יַחַד.

לְפֶתַע, שָׁמַעְתָּ צְעָקוֹת: "הֵם בָּאִים! הָאֹהֶל שֶׁלִּי נָפַל!"

לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתָּ לְהָבִין מָה קוֹרֶה, גָּמָל מְבֹהָל נִתְקַל בָּאֹהֶל שֶׁלְּךָ, וְהַמּוֹט נִשְׁבַּר בְּרַעַשׁ גָּדוֹל. הָאֹהֶל הֵחֵל לִרְקֹד כְּמוֹ רוּחַ רְפָאִים מְשֻׁגַּעַת. אַתָּה רָטֹב וּבְלִי מַחֲסֶה. מָה תַּעֲשֶׂה?