יוֹרִינְדָה וְיוֹרִינְדֶל: הַמַּסָּע לַטִּירָה הַמְּכֻשֶּׁפֶת

הָיָה הָיוּ פַּעַם בְּטִירָה עַתִּיקָה בְּלֵב יַעַר עָבֹת מְכַשֵּׁפָה עַתִּיקָה. הִיא יָכְלָה לְשַׁנּוֹת צוּרָה לְיַנְשׁוּף אוֹ לְחָתוּל, וְכָל מִי שֶׁהִתְקָרֵב לַטִּירָה שֶׁלָּהּ הָיָה קוֹפֵא בִּמְקוֹמוֹ.

יוֹם אֶחָד, יוֹרִינְדֶל וַאֲהוּבָתוֹ יוֹרִינְדָה יָצְאוּ לְטַיֵּל בַּיַּעַר. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהַצִּפּוֹרִים צִיְּצוּ. לְפֶתַע, הֵם הֵבִינוּ שֶׁהֵם הִגִּיעוּ קָרוֹב מִדַּי לַטִּירָה הַמַּפְחִידָה.

"הִזָּהֲרִי, יוֹרִינְדָה!" קָרָא יוֹרִינְדֶל, "אָסוּר לָנוּ לְהִתְקָרֵב!"