הפלך והבאר
טוען תמונה...
הָיְתָה פַּעַם אַלְמָנָה שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁתֵּי בָּנוֹת. הָאַחַת הָיְתָה יָפָה וַחֲרוּצָה, וְהַשְּׁנִיָּה מְכֹעֶרֶת וַעֲצֵלָה. הָאֵם אָהֲבָה יוֹתֵר אֶת הַבַּת הָעֲצֵלָה, וְהַבַּת הַחֲרוּצָה נֶאֶלְצָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת.
יוֹם אֶחָד, יָשְׁבָה הַיַּלְדָּה הַחֲרוּצָה עַל שְׂפַת הַבְּאֵר וְטָוְתָה צֶמֶר עַד שֶׁאֶצְבְּעוֹתֶיהָ דִּמְּמוּ. כְּשֶׁרָצְתָה לִשְׁטֹף אֶת הַפֶּלֶךְ (מוֹט הַטְּוִיָּה) בַּמַּיִם, הוּא נָפַל מִיָּדָהּ לְתוֹךְ הַבְּאֵר הָעֲמֻקָּה!
הָאֵם הָרָעָה כָּעֲסָה מְאוֹד וְאָמְרָה: "אִם הִפַּלְתְּ אֶת הַפֶּלֶךְ, לְכִי וְהוֹצִיאִי אוֹתוֹ!" הַיַּלְדָּה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת.