מוֹגְלִי נֶגֶד שִׁיר-חָאן

אַחֲרֵי שֶׁעָזַב אֶת יַעַר הַזְּאֵבִים, מוֹגְלִי הִגִּיעַ לְשַׁעַר כְּפַר בְּנֵי הָאָדָם. הוּא הָיָה רָעֵב, עָיֵף וּבוֹדֵד. הַאֲנָשִׁים בַּכְּפָר הִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ וְהִצְבִּיעוּ עָלָיו בִּפְלִיאָה.

אִשָּׁה נְדִיבָה בְּשֵׁם מֶסוּאָה הִבִּיטָה בּוֹ וְאָמְרָה: "הוּא דּוֹמֶה לַבֵּן שֶׁלִּי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי הַנָּמֵר!" הִיא הִצִּיעָה לְמוֹגְלִי לָבוֹא לְבֵיתָהּ.

מוֹגְלִי הִרְגִּישׁ מוּזָר. הוּא מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁן תַּחַת גַּג.