תעלומת הכלב הנעלם בנווה שרת

השעון הראה את השעה 07:00 בבוקר. בחוץ, הגשם של חורף 2025 דפק בחוזקה על החלונות של הבניין החדש בשכונת נווה שרת. יובל התעוררה ראשונה, וכרגיל, ציפתה לליקוק רטוב על הלחי מנלסון.

אבל המיטה של נלסון הייתה ריקה.

"אורי! קומי!" לחשה יובל לאחותה הקטנה. אורי פקחה עין אחת. "איפה נלסון?" שאלה בקול ישנוני.
הבנות רצו לחדר של ההורים. אבא נחר בקול רם, ואמא מלמלה מתוך השינה: "הוא בטח במטבח... תנו לישון עוד דקה..."

אבל במטבח הוא לא היה. נלסון, הגולדן רטריבר הענק בן ה-11, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

"אנחנו צריכות להיות בלשות," הכריזה יובל ושלפה זכוכית מגדלת מצעצועי הפלסטיק. "דבר ראשון, בודקים את הזירה."