הַלַּיְלָה שֶׁל מַכְשֵׁפַת הַצְּלָלִים

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה. דָּן הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה לְקוֹל מוּזָר. חְרִיק... חְרִיק... חְרִיק...

מַשֶּׁהוּ גֵּרֵד אֶת זְכוּכִית הַחַלּוֹן מִבַּחוּץ. הַחֶדֶר הָיָה חָשׁוּךְ לְגַמְרֵי, רַק צְלָלִים אֲרֻכִּים רָקְדוּ עַל הַקִּירוֹת. הַקּוֹר חָדַר דֶּרֶךְ הַשְּׂמִיכָה.

האם זֶה רַק עָנָף שֶׁל עֵץ, אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר?