אוליבר טוויסט: הדרך ללונדון

השעה היא שעת בוקר מוקדמת בעיירה בארנט. השמש זורחת במלוא תפארתה, אך האור רק מדגיש את הבדידות והייאוש שלך. אתה יושב על מדרגת דלת, רגליך פצועות ומדממות, וגופך מכוסה אבק.

זהו היום השביעי למסעך הרגלי אל לונדון הגדולה. שרדת על פרוסות לחם יבשות ומעט מים שקיבצת בדרך. האנשים שחלפו על פניך הביטו בך באדישות או בחשדנות. אתה חלש מכדי להמשיך ללכת, והרעב מכרסם בבטנך.

לונדון נראית רחוקה מתמיד, ואתה תוהה אם תשרוד כדי לראות את רחובותיה המרוצפים זהב, כפי שסיפרו הזקנים בבית המחסה.