אוליבר טוויסט: סוף דבר

השעה היא לפנות בוקר. הרחובות דוממים, ובלונדון שוררת אפלה כבדה. במאורתו של פייגין, הזקן יושב מכווץ, מכרסם את ציפורניו, עיניו אדומות מחוסר שינה ומזעם.

נוח קלייפול, המרגל ששכר פייגין, מתעורר על המזרן. הוא עקב אחרי ננסי לגשר לונדון וראה אותה מדברת עם מר בראונלו ורוז מיילי. פייגין יודע שננסי בגדה בהם, אך היא סירבה להסגיר את המיקום של חבריה. כעת, הפעמון מצלצל. ביל סייקס נכנס, נושא חבילה גנובה.

פייגין מביט בו במבט שטני. הוא יודע שמילה אחת ממנו תשלח את סייקס להתקף זעם רצחני. "תאר לעצמך," לוחש פייגין, "שמישהו היה מלשין עלינו... מישהו שאנחנו סומכים עליו."