פֶּרֶק ה׳: בּוֹ חֲזַרְזִיר פּוֹגֵשׁ הֵפָלַמְפּ

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁכְּרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין, פּוּ הַדֹּב וַחֲזַרְזִיר דִּבְּרוּ יַחַד, אָמַר כְּרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין בְּאַגַּבִיּוּת: "רָאִיתִי הֵפָלַמְפּ הַיּוֹם, חֲזַרְזִיר."

פּוּ וַחֲזַרְזִיר הָיוּ מְסֻקְרָנִים מְאֹד. מָהוּ הֵפָלַמְפּ? הֵם לֹא יָדְעוּ בְּדִיּוּק, אֲבָל זֶה נִשְׁמַע מְרַתֵּק.

כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ הַבַּיְתָה יַחַד, עָצַר פּוּ לְפֶתַע. הוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ לוֹדֵא שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַקְשִׁיב, וְאָמַר בְּקוֹל חֲגִיגִי: "חֲזַרְזִיר, הֶחְלַטְתִּי מַשֶּׁהוּ."

"מָה הֶחְלַטְתָּ, פּוּ?" שָׁאַל חֲזַרְזִיר.

"הֶחְלַטְתִּי לִתְפֹּס הֵפָלַמְפּ!" אָמַר פּוּ. "וּבִשְׁבִיל זֶה אֲנִי צָרִיךְ אֶת עֶזְרָתְךָ כְּדֵי לִבְנוֹת מַלְכֹּדֶת עַרְמוּמִית."