שאלות לקירות המערה
טוען תמונה...
המערה הורודה שלי תמיד מוארת באור פסטלי רך. הקירות נושמים קסם, ואני יושבת על כרית קטיפה גדולה, מערבבת שיקוי בטעם תות.
"תגיד לי, אלוהים," אני קוראת לחלל המערה. "אם הכל כל כך קסום ונועד להיות, למה יש סבל ומלחמות? למה יש רוע בעולם שלך?"
קול עמוק ומשועשע מהדהד מתוך נטיפי הקרח הורודים: "אה, ורודה שלי. דטרמיניזם ובחירה חופשית הם כמו ריקוד טנגו. אני בניתי את רחבת הריקודים, אבל אתם אלה שדורכים אחד לשני על האצבעות. אם הכל היה רק טוב, איך היית יודעת להעריך את התה המצוין שאת מכינה?"
לפני שאני מספיקה להתווכח על קיומו של השטן, צל מופיע בפתח המערה. יש לי שלושה מבקרים קבועים, שכל אחד מהם מסעיר את נשמתי (ואת גופי) בדרך אחרת. מי הגיע היום?