המשרד בשפירא
טוען תמונה...
השמש בחוץ צרבה את העיניים בלבן בוהק, חסר רחמים. המזגן במשרד שלי בשכונת שפירא גנח את נשמתו האחרונה. על השולחן המוכתם בקפה שחור היו מונחים שני החפצים היחידים שהשאיר הלקוח האנונימי.
הראשון: שערה גסה, שחורה וארוכה לאין ארוך, שהשתלשלה מהקצה של השולחן והמשיכה להתפתל על הרצפה כמו נחש מת.
השני: ספר כרוך עור, שכותרתו "הסיפור שמספר את עצמו שמספר על מעלליו של זה".
הלקוח טען שאחיו איבד את שפיותו במסדרונות ההייטק האפלים, ושרק אני, רום, יכול להבין למה.