רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְקִין

אַתְּ בַּת הַטּוֹחֵן הַיָּפָה וְהַחֲכָמָה. אָבִיךְ, שֶׁרָצָה לְהִתְגָּאוֹת בָּךְ, סִפֵּר לַמֶּלֶךְ סִפּוּר לֹא אֲמִתִּי: הוּא אָמַר שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת לִטְווֹת זָהָב מִתּוֹךְ קַשׁ!

הַמֶּלֶךְ הֶחַמְדָן כָּלְאַ אוֹתָךְ בְּחֶדֶר מָלֵא בַּעֲרֵמוֹת שֶׁל קַשׁ וְנָתַן לָךְ כִּישׁוֹר טְוִיָּה. "עָלַיִךְ לִטְווֹת אֶת כָּל הַקַּשׁ הַזֶּה לְזָהָב עַד הַבֹּקֶר," הוּא אָמַר, "אִם לֹא תַּצְלִיחִי, זֶה יִהְיֶה סוֹפֵךְ."

הַדֶּלֶת נִנְעֲלָה. אַתְּ לְבַד בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל.