סִפּוּרוֹ שֶׁל פִּיטֶר אַרְנָב

הָיוּ הָיוּ פַּעַם אַרְבָּעָה אַרְנָבוֹנִים קְטַנִּים: פְלוֹפְּסִי, מוֹפְּסִי, כּוּתְנוֹן, וּפִּיטֶר.

הֵם גָּרוּ עִם אִמָּא שֶׁלָּהֶם בְּגוּמְחַת חוֹל, מִתַּחַת לְשָׁרְשָׁיו שֶׁל עֵץ אֹרֶן גָּדוֹל מְאוֹד.

'יְקִירַיי,' אָמְרָה גְּבֶרֶת אַרְנָב בֹּקֶר אֶחָד, 'אַתֶּם יְכוֹלִים לָלֶכֶת לַשָּׂדוֹת אוֹ לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אַל תִּכָּנְסוּ לַגִּינָּה שֶׁל מַר מַקְגְּרֶגוֹר! לְאָבִיכֶם קָרְתָה שָׁם תְּאוּנָה; גְּבֶרֶת מַקְגְּרֶגוֹר הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְתוֹךְ פַּשְׁטִידָה.'

מָה פִּיטֶר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת?