הַפַּרְפַּר

הָיָה פַּעַם פַּרְפַּר שֶׁרָצָה לִמְצֹא לְעַצְמוֹ כַּלָּה. כַּמּוּבָן, הוּא רָצָה לִבְחֹר אֶת הַפֶּרַח הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בַּגִּנָּה.

הוּא הִבִּיט בְּעַיִן בִּקָּרְתִּית עַל כָּל עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים. הַפְּרָחִים יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט וּבְנִימוּס עַל הַגִּבְעוֹלִים שֶׁלָּהֶם, מַמָּשׁ כְּמוֹ נְעָרוֹת מְחֻנָּכוֹת. אֲבָל הָיוּ שָׁם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּרָחִים, וְהַפַּרְפַּר הִרְגִּישׁ שֶׁהַחִפּוּשׂ יִהְיֶה מְעַיֵּף מְאֹד.

הַפַּרְפַּר לֹא אָהַב לְהִתְאַמֵּץ יוֹתֵר מִדַּי, לָכֵן הוּא הֶחְלִיט לָגֶשֶׁת לְפֶרַח הַמַּרְגָּנִית (הַדֵּיְיזִי) הַקְּטַנָּה, שֶׁיּוֹדַעַת לְנַבֵּא עֲתִידוֹת.