הֶחָתוּל וְהַצִּפּוֹרִים

הָיָה הָיָה חָתוּל רָעֵב מְאוֹד. הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ קִרְקְרָה: "קְר... קְר..."

יוֹם אֶחָד, הַחָתוּל שָׁמַע שְׁמוּעָה מְעַנְיֶנֶת: הַצִּפּוֹרִים בַּשּׁוֹבָךְ הַגָּבוֹהַ מַרְגִּישׁוֹת לֹא טוֹב. הֵן חוֹלוֹת וְחַלָּשׁוֹת.

הַחָתוּל חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב וְחָשַׁב: "זוֹ הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁבִילִי לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן!"