הַפֶּחָמִי וְהַכּוֹבֵס

בְּקָצֵה הַיַּעַר, בְּבַיִת קָטָן, גָּר פֶּחָמִי. הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה לְהָכִין פֶּחָמִים לְהַסָּקָה.

זוֹ הָיְתָה עֲבוֹדָה מְלַכְלֶכֶת מְאוֹד! הַבַּיִת שֶׁלּוֹ הָיָה מָלֵא בְּאֲבַק שָׁחֹר, הַבְּגָדִים שֶׁלּוֹ הָיוּ שְׁחֹרִים, וַאֲפִלּוּ הַפָּנִים שֶׁלּוֹ הָיוּ מְכֻסִּים בְּפִיחַ.

הַפֶּחָמִי הָיָה אִישׁ נֶחְמָד, אֲבָל הוּא הָיָה קְצָת בּוֹדֵד שָׁם לְבַדּוֹ.