הַמִּשְׁלוּחַ וְהַחֶשְׁבּוֹן

דִּינְג-דּוֹנְג! פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת מְצַלְצֵל.

עָמִית עוֹמֵד בַּפֶּתַח, מְחַיֵּךְ בִּמְבוּכָה קַלָּה. "בָּאתִי לְחַלֵּץ אֶת הַתִּיק שֶׁל יָהֵלִי," הוּא אוֹמֵר וּמַצְבִּיעַ עַל הַיַּלְקוּט הַיָּרוֹק שֶׁנִּשְׁכַּח אֶתְמוֹל בַּמִּסְדְּרוֹן. יָהֵלִי כְּבָר חוֹלֵף עַל פָּנָיו בְּרִיצָה יְשִׁירָה לַחֶדֶר שֶׁל נִינָה.

"תִּכָּנֵס, תִּכָּנֵס," מַזְמִין אוֹתוֹ גַּיְא בְּחִיּוּךְ. "הַמְּכוֹנָה בְּדִיּוּק הִתְחַמְּמָה. קָפֶה?"

בְּעוֹד הַמַּיִם רוֹתְחִים, הַשְּׁנַיִם יוֹצְאִים לַמִּרְפֶּסֶת הַקְּטַנָּה. הָאֲוִויר נָעִים, וְעָמִית נִרְאֶה כְּמִי שֶׁרוֹצֶה לְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב.