צִפּוֹר הַזָּהָב

בְּגַנּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עֵץ מְיֻחָד, וְעָלָיו צוֹמְחִים תַּפּוּחֵי זָהָב. אֲבָל בְּכָל לַיְלָה, תַּפּוּחַ אֶחָד נֶעֱלָם!

הַמֶּלֶךְ הָיָה עָצוּב מְאֹד. הוּא שָׁלַח אֶת שְׁנֵי בָּנָיו הַגְּדוֹלִים לִשְׁמֹר עַל הָעֵץ, אַךְ הֵם נִרְדְּמוּ.

עַכְשָׁו, הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר רוֹצֶה לִשְׁמֹר. הוּא יוֹשֵׁב מִתַּחַת לָעֵץ וּמְחַכֶּה. הַשָּׁעָה שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה. הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ נֶעֱצָמוֹת...