הָאֲוָזָה שֶׁהֵטִילָה בֵּיצֵי זָהָב

בְּחַוָּה קְטַנָּה וִיְרֻקָּה, חָיוּ לָהֶם אִכָּר וְאִשְׁתּוֹ. הָיְתָה לָהֶם חָצֵר נֶחְמָדָה עִם תַּרְנְגֹלֶת, עֵז וַאֲוָזָה אַחַת יָפָה וּלְבָנָה.

יוֹם אֶחָד, הָאִכָּר יָצָא אֶל הֶחָצֵר כְּדֵי לֶאֱסֹף בֵּיצִים לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. הוּא נִגַּשׁ אֶל הַקֵּן שֶׁל הָאֲוָזָה וְהֻפְתַּע מְאוֹד.

מָה הוּא רָאָה שָׁם?