יבבת חצות
טוען תמונה...
הלילה הראשון שלך באחוזת בסקרוויל הוא חסר מנוחה. הצללים הארוכים והדממה הכבדה של הבית העתיק מכבידים עליך. אתה שוכב ער במיטתך, מהרהר בסכנה האורבת לסר הנרי, כשלפתע קול חרישי מפר את השקט.
זוהי יבבה חנוקה של אישה, צליל של צער עמוק ובלתי נשלט, המגיע מאי שם במעמקי הבית. הקול נמשך לרגע ואז דועך לדממה, ומשאיר אותך עם לב הולם ותחושה מצמררת שמשהו רקוב מאוד באחוזה זו.
האינסטינקט שלך זועק לך לחקור, אך השכל הישר מזהיר מפני הסתובבות במסדרונות לא מוכרים בחושך.