סֶלַע הַמּוֹעָצָה
טוען תמונה...
הַלַּיְלָה יָרַד עַל הַגּ'וּנְגֶּל שֶׁל סִיוֹנִי. אַתָּה נִמְצָא עַל סֶלַע הַמּוֹעָצָה, מָקוֹם מִפְגָּשָׁם שֶׁל זְאֵבֵי הַלַּהֲקָה. אַתָּה מוֹגְלִי, גּוּר אָדָם קָטָן שֶׁנִּמְצָא בַּיַּעַר.
מִתַּחַת לַסֶּלַע נִשְׁמַעַת שְׁאָגָה אַדִּירָה. זֶהוּ שִׁיר-חָאן, הַנָּמֵר הַגָּדוֹל, הַדּוֹרֵשׁ לְקַבֵּל אוֹתְךָ לִידָיו. "גּוּר הָאָדָם הַזֶּה הוּא שֶׁלִּי!" הוּא צוֹעֵק. אַקֶלָה, מַנְהִיג הַזְּאֵבִים, שׁוֹאֵל: "מִי מְדַבֵּר בְּשֵׁם גּוּר הָאָדָם?"
בָּלוּ הַדֹּב הַיַּשְׁנוּנִי קָם עַל רַגְלָיו וּמַצִּיעַ לְלַמֵּד אוֹתְךָ אֶת חֻקֵּי הַגּ'וּנְגֶּל. לְפֶתַע, בָּגִירָה הַפַּנְתֵּר הַשָּׁחֹר קוֹפֵץ מֵהַצְּלָלִים וּמַצִּיעַ לִקְנוֹת אֶת חַיֶּיךָ בִּתְמוּרָה לְשׁוֹר שָׁמֵן שֶׁצָּד.