התדר האחרון: דמדומי האלים

הים הבלטי אפור וקפוא. האונייה שלכם עומדת במקום, המנועים דוממים מחוסר דלק. מסביב, עשרות ספינות אחרות תקועות, לא מצליחות להיכנס לנמל המופגז. על הסיפון, המלחים נראים כמו רוחות רפאים; עייפים, חולים, ומיואשים.

ברקע, ממכשיר הקשר הישן, בוקע קולו של הפיהרר. למרות הרעשים הסטטיים, אתה שומע את הרעד בקולו – מחלת הפרקינסון שאי אפשר להסתיר עוד. הוא מבטיח שהצבא האדום נסוג, שרוסיה גוועת ברעב.

בקצה הסיפון, אתה רואה שני מלחים צעירים מטפסים על המעקה, מביטים למים השחורים בכוונה לקפוץ.

השקרים ברדיו צורמים באוזניך אל מול המציאות.