הַחִינִית הַקְּטַנָּה

אַתְּ חִינִית קְטַנָּה וּלְבָנָה, צוֹמַחַת בְּשֶׁקֶט לְצַד תְּעָלָה יְרֻקָּה. הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲמִימָה מְלַטֶּפֶת אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבָנִים שֶׁלָּךְ, וְהַלֵּב הַצָּהֹב שֶׁלָּךְ זוֹהֵר כְּמוֹ זָהָב.

מֵעֵבֶר לַגָּדֵר יֵשׁ גַּן מְפֹאָר. שָׁם עוֹמְדִים הַצִּבְעוֹנִים וְהָאַדְמוֹנִיּוֹת. הֵם גְּבוֹהִים, צִבְעוֹנִיִּים וְגַאֲוְתָנִים מְאֹד. הֵם זְקוּפִים כְּמוֹ נֵרוֹת וְלֹא מַבִּיטִים לְעֶבְרֵךְ כְּלָל.

הַאִם תִּרְצִי לְהַבִּיט בָּהֶם בְּקִנְאָה, אוֹ לִשְׂמֹחַ בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּחַמֶּמֶת גַּם אוֹתָךְ?