הבקשה של גלדיס
Загрузка изображения...
הערב ירד על לונדון הערפילית. ישבתי בסלון ביתה של גלדיס, האישה היפה ביותר שראיתי מעודי. הלב שלי דפק בחוזקה. כל כך רציתי להגיד לה שאני אוהב אותה, אבל המבט בעיניה עצר אותי.
"אדוארד," היא אמרה וניערה את ראשה בעצב, "אתה בחור נחמד, באמת. אנחנו חברים טובים. אבל אני לא יכולה לאהוב אותך."
"למה?" שאלתי בכאב. "האם זה המראה שלי? האופי שלי?"
"זה לא זה," היא ענתה והביטה אל האופק הדמיוני. "האידיאל שלי הוא גבר אחר. גבר קשוח יותר. גבר שמסתכל למוות בעיניים ולא מפחד. אני צריכה גיבור. גבר שעושה מעשים גדולים, שמגלה עולמות חדשים. רק גבר כזה אני אוכל לאהוב באמת."