הַשָּׁכֵן וְהַשִּׁקּוּי הַיָּרֹק

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. דָּנִי עָמַד מוּל הַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁל מָר גְּרוֹמְבּ, הַשָּׁכֵן הַמּוּזָר בְּיוֹתֵר בַּשְּׁכוּנָה.

מֵהַחַלּוֹן שֶׁל מָר גְּרוֹמְבּ בָּקַע אוֹר יָרֹק וְזוֹהֵר, וְרֵיחַ שֶׁל גַּרְבַּיִים יְשָׁנִים עָמַד בָּאֲוִיר. דָּנִי יָדַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּמִּטָּה, אֲבָל הַסַּקְרָנוּת הָיְתָה חֲזָקָה מִמֶּנּוּ.

הַאִם כְּדַאי לוֹ לְהִתְקָרֵב?