הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית וְהַשֶּׁמֶשׁ

בַּשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים, הִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ גָּדוֹל. הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית הַקָּרָה וְהַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה רָבוּ בֵּינֵיהֶן: מִי מֵהֶן חֲזָקָה יוֹתֵר?

"אֲנִי הֲכִי חֲזָקָה!" שָׁאֲגָה הָרוּחַ וְהֵעִיפָה עֲנָנִים לְכָל עֵבֶר.
"לֹא, אֲנִי הַחֲזָקָה!" חִיְּכָה הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁלְחָה קַרְנַיִם זְהֻבּוֹת.

לְפֶתַע, הֵן רָאוּ לְמַטָּה עַל הַשְּׁבִיל הֵלֶךְ (אִישׁ שֶׁמְּטַיֵּל בַּדֶּרֶךְ) לוֹבֵשׁ מְעִיל גָּדוֹל וְחַם. הֵן הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת תַּחֲרוּת.