האודיסאה: השיבה לאיתקה

אתה מתעורר משנה עמוקה וכבדה. החול הקריר נוגע בלחייך, וריח המלח ממלא את נחיריך. הספינה המהירה של הפייאקים, שהביאה אותך הנה, נעלמה כלא הייתה. מסביבך שורר ערפל סמיך וכבד, המסתיר את קווי המתאר של הנוף.

אתה מביט סביב בבלבול. האם זו איתקה, מולדתך האהובה, או שמא הפייאקים בגדו בך והנחיתו אותך על אי שומם וזר? ערימות האוצר שהעניקו לך – זהב, ברונזה ובגדים יקרים – מונחות ליד עץ זית עתיק.

הלב שלך הולם בחוזקה. עשרים שנה חלפו מאז עזבת. הנוף נראה מוכר אך שונה ומעוות בגלל הערפל.