שחר בקרנונטום
טוען תמונה...
השנה היא 174 לספירה. אתה נמצא במחנה הצבאי בקרנונטום, על גדות נהר הדנובה הקפוא. הרוח מייללת בחוץ, והקור חודר לעצמות.
אתה מתעורר במיטתך, הגוף כבד והעפעפיים מסרבים להיפתח. המחשבה על יום נוסף של מלחמה בברברים, תככים פוליטיים והתמודדות עם המגפה מעוררת בך רצון עז להישאר מתחת לשמיכות החמות.
הקול הפנימי שלך לוחש: "נעים כאן, חם כאן. למה לקום אל הקור והקושי?"
אך אז עולה מחשבה נוספת, הלקוחה מתוך הלימודים הסטואיים שלך (ספר 5). האם נולדת כדי להתענג, או כדי לפעול כבן אנוש?