בוקר אפור
טוען תמונה...
השחר עלה, עגום וקר. קיר נע של אור אפור הגיע מצפון-מזרח, מביא עמו חלקיקי גשם זעירים וארסיים שדקרו את הבשר כמו מחטים. דילסי פתחה את דלת הבקתה שלה ויצאה אל הרוח, עוטה את שכמיית הקטיפה בצבע בורדו ואת כובע הקש הנוקשה שלה.
היא עמדה לרגע, פניה השקועות מורמות אל מזג האוויר, יד אחת גרומה מונחת על חזה. היא הייתה אישה גדולה פעם, אך כעת השלד שלה הזדקר כמו חורבה עתיקה או ציון דרך בתוך הבשר הרופף. מתוך הבית הגדול, קולה המתבכיין של גברת קומפסון כבר נשמע, קורא לה שוב ושוב.
"דילסי! דילסי!"
דילסי נאנחה, הבל פיה מתערבב בגשם הדק. עליה להדליק את האש בתנור המטבח ולהכין את הבית ליום ראשון של פסחא.