הַרְבֵּה זְבוּבִים וְרִבָּה אַחַת
טוען תמונה...
בּוֹקֶר קַיִץ אֶחָד, יָשַׁב הַחַיָּט הַקָּטָן בַּחַדְרוֹ וְתָפַר מִכְנָסַיִם. הוּא הָיָה רָעֵב וּמָרַח לְעַצְמוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם עִם רִבָּה מְתוּקָה. אֲבָל אוֹי! רֵיחַ הָרִבָּה מָשַׁךְ אֵלָיו הֲמוֹן זְבוּבִים מְצִיקִים.
"הִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן!" צָעַק הַחַיָּט, אֲבָל הַזְּבוּבִים לֹא הֵבִינוּ. הַחַיָּט לָקַח חֲתִיכַת בַּד וְהִכָּה בְּחָזְקָה עַל הַשֻּׁלְחָן. כְּשֶׁהֵרִים אֶת הַבַּד, הוּא רָאָה שֶׁפָּגַע בְּשִׁבְעָה זְבוּבִים בְּמַכָּה אַחַת!
"אֲנִי גִּבּוֹר גָּדוֹל!" אָמַר הַחַיָּט. הוּא תָּפַר לְעַצְמוֹ חֲגוֹרָה וְרָקַם עָלֶיהָ בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת: שִׁבְעָה בְּמַכָּה אַחַת.