שעת בין־ערביים
טוען תמונה...
שעת טרופה ונעימה של חושך רך
העיר דוהה מאחור ככתם אור אחרון, ואת/ה ובן/בת־זוגך נושמים יחד. משב רוח מגלה שביל סודי בין עשבי החלום, המוליך אל אגמי הנחת. מעל — שקיעות אדומות־ורודות כקליפות דובדבן; מתחת — אדווה שתשקף לכם פנים ללא מסכות.
במרחק, יש שמועה על ברייה עתיקה: ורד הפלמינגו, נוגעת־לא־נוגעת בין ערביים, הרוקדת בין גלגולים. אם תעזבו את תחכום־היתר והדאגה, אולי ייוולד כאן משהו שאינו מכיר פרידה.
- לבכם רגוע? אולי כאן האהבה תתגלה בלי הסתר.
- האם תבחרו לחפש את הרקדנית המסתורית או את השקט שבמים?