השביל הארוך
טוען תמונה...
פנג הלבן חש שמשהו עומד להשתנות. אי שקט מילא את בקתת העץ. הוא ראה את אדון האהבה שלו, ווידון סקוט, אורז תיק גדול. הזיכרון של הפעם הקודמת שאדונו עזב אותו עדיין צרב בנפשו.
בערב, סקוט ומאט, נהג המזחלות, דיברו ליד השולחן. "מה לעזאזל אני אעשה עם זאב בקליפורניה?" שאל סקוט, קולו מלא ייאוש. "הכלבים שם יקרעו אותו, או שהוא יקרע אותם."
מאט הנהן. "זה לא יעבוד. תצטרך לשכור איש במיוחד שישמור עליו."
מבעד לדלת, פנג הלבן השמיע יבבה נמוכה וחרדה. הוא ידע. אדונו עמד לעזוב שוב, והפעם, אולי לתמיד.