וִינִי-הַדֹּב: הַקְדָּמָה

אִם יָצָא לָכֶם לִקְרֹא סֵפֶר אַחֵר עַל קְרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין, אַתֶּם אוּלַי זוֹכְרִים שֶׁפַּעַם הָיָה לוֹ בַּרְבּוּר... וְהוּא קָרָא לַבַּרְבּוּר הַזֶּה פּוּ. זֶה הָיָה מִזְּמַן, וּכְשֶׁנִּפְרַדְנוּ לְשָׁלוֹם, לָקַחְנוּ אִתָּנוּ אֶת הַשֵּׁם, כִּי לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁהַבַּרְבּוּר יִצְטָרֵךְ אוֹתוֹ עוֹד.

וּבְכֵן, כַּאֲשֶׁר דֹּב אֶדְוַארְד אָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה שֵׁם מְיֻחָד וּמַרְגִּישׁ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, קְרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין הָיָה צָרִיךְ לְהַחְלִיט מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַשֵּׁם 'פּוּ'.