הַזְמָנָה לִמְסִבָּה
טוען תמונה...
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חָזְרָה לִזְרֹחַ מֵעַל הַיַּעַר, קְרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין שָׁרַק שְׁרִיקָה מְיֻחֶדֶת. מִיָּד, יַנְשׁוּף עָף מִתּוֹךְ יַעַר מֵאָה הָאֵיקֶרִים לִרְאוֹת מָה קָרָה.
"יַנְשׁוּף," אָמַר קְרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין, "אֲנִי עוֹרֵךְ מְסִבָּה."
"כֵּן, כֵּן?" אָמַר יַנְשׁוּף.
"וְזוֹ תִּהְיֶה מְסִבָּה מְיֻחֶדֶת, כִּי הִיא לִכְבוֹד מַה שֶּׁפּוּ עָשָׂה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חֲזַרְזִיר מֵהַשִּׁטָּפוֹן. אָז בְּבַקָּשָׁה, לֵךְ וְסַפֵּר לְפוּ וּלְכָל הָאֲחֵרִים, כִּי הַמְּסִבָּה תִּהְיֶה מָחָר."