הַקּוֹסֵם הַמֻּפְלָא מֵאֶרֶץ עוּץ

הַבַּיִת שֶׁל דּוֹרוֹתִי נָחַת בְּחֲבָטָה רַכָּה. כַּאֲשֶׁר פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת, הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת הָעֲרָבָה הָאֲפוֹרָה שֶׁל קַנְזָס, אֶלָּא אֶרֶץ יְפֵהפִיָּה וּצְבָעוֹנִית. אֶרֶץ עוּץ.

אִשָּׁה קְטַנָּה וּזְקֵנָה נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה: "בְּרוּכָה הַבָּאָה, מְכַשֵּׁפָה אֲצִילָה! הַבַּיִת שֶׁלָּךְ נָחַת עַל הַמְּכַשֵּׁפָה הָרָעָה מִמִּזְרָח וְשִׁחְרֵר אֶת הַמַּנְצְ'קִינִים!"

דּוֹרוֹתִי הֻפְתְּעָה מְאוֹד. הִיא קִבְּלָה אֶת נַעֲלֵי הַכֶּסֶף הַקְּסוּמוֹת שֶׁל הַמְּכַשֵּׁפָה, אַךְ כָּל מָה שֶׁרָצְתָה הָיָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה לְדוֹדָה אֵם. "לְכִי לְעִיר הָאִזְמַרְגָּד," אָמְרָה הַמְּכַשֵּׁפָה הַטּוֹבָה, "וּבַקְּשִׁי עֶזְרָה מֵהַקּוֹסֵם הַגָּדוֹל עוּץ."